שינוי כיוון

מדינת ישראל שרויה במשבר כלכלי עמוק שנגרם על ידי מגפת הקורונה. משבר זה דורש התמודדות מיידית עם אתגרים מרחיקי לכת בתחומי הבריאות, הכלכלה, הסביבה, החברה, התחבורה ועוד. תוכנית החילוץ הירוקה מציעה להשקיע בפרויקטים מחוללי תעסוקה כדי לייצר את הצמיחה הכלכלית שתאפשר לישראל להיחלץ מהמשבר.

תוכנית החילוץ הירוקה נכתבה על סמך חומרים שנאספו מעשרות ארגוני סביבה, כלכלנים בכירים, מומחים מאקדמיה ותוכניות קיימות במשרדי ממשלה. מתוך כלל ההצעות שנאספו, נכללו בתוכנית רק אותן הצעות שמבטיחות צמיחה מהירה, יצירה משמעותית של מקומות עבודה חדשים, הגנה על הסביבה והן ניתנות ליישום מיידי.

תוכנית החילוץ הירוקה כוללת צעדי מדיניות כלכלית שתועלתם כפולה: יצירת צמיחה ותעסוקה, בצד הפחתת נזקי אקלים והגנה על הסביבה. התוכנית תבטיח לישראל עתיד משגשג, בריא, שוויוני ובר קיימא. התוכנית נכתבה כהצעה תקציבית לממשלה שניתנת לאימוץ לתוך תקציב 2021. מדינות רבות בעולם השכילו לפתח ולאמץ תוכניות חילוץ ירוקות כדרך להתמודד עם נזקיו של משבר הקורונה ולהזניק את הכלכלה. בין מדינות אלו נכללות קנדה, בריטניה, גרמניה, צרפת, ניו זילנד והאיחוד האירופי.  קרן המטבע הבינלאומית, ה-OECD  והבנק העולמי קראו ליתר המדינות לאמץ תוכניות חילוץ כלכליות ירוקות כאמצעי ליציאה מהמשבר והבטחת שגשוג ארוך טווח, בר קיימא ושוויוני. לישראל מגיעה תכנית חילוץ ירוקה. ישראל לא יכולה להישאר מאחור.

בתכנית:

כלל משקי

מענקי סיוע לעסקים, המותנים בצמצום דריסת רגל סביבתית, מימון ממשלתי של הכשרות מקצועיות לפרטים שנפלטו ממעגל התעסוקה ותמיכה בעבודה מרחוק.

תחבורה ירוקה

השקעה בתחבורה ציבורית להגדלת התעסוקה והפריון. השקעה בתשתיות לרוכבי אופניים והולכי רגל כאמצעי להגדיל ביקושים לכוח עבודה מקומי ואת הפדיון של עסקים בעיר.

ערים בנות קיימא ומבנים ירוקים

התחדשות עירונית, הגדלת כיסוי הצמחייה בעיר, טבע עירוני, בניה ירוקה וקידום של הטמעת אנרגיות מתחדשות.

אנרגיה

השקעה באנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית מייצרת מקומות עבודה איכותיים וחיסכון בעלויות למשקי בית, עסקים ומוסדות ממשלתיים.

כלכלה, תעשייה ופסולת

השקעה בתעשיית המִחזור תוסיף למשק הישראלי אלפי משרות חדשות ותחסוך עלויות לרשויות מקומיות ולתעשייה. ייצור בשיטות מתקדמות יביא לחיסכון בחומרי גלם ויחזק את כושר התחרות של המשק ועמידותו.

בריאות

תמיכה בקהילה פעילה ובריאה, קידום של בריאות בקהילה וקידום של ממשק תכנון ובריאות, המאפשרים שמירה על אורח חיים אקטיבי ובר קיימא.

חקלאות

הטמעה ויישום שיטות של חקלאות משמרת ומדייקת שנלוות להן תועלות סביבתיות וכלכליות, לרבות הגדלת התוצרת המקומית, וחיזוק הביטחון התזונתי.

כותבי התכנית:

פרופ' נתן זוסמן עומד בראש צוות המקרו־כלכלה בפרויקט "ישראל 2050 –כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת" של המכון הישראלי לדמוקרטיה; פרופסור לכלכלה במכון ללימודים מתקדמים בג'נבה. שימש בתפקיד ראש המחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים והיה ממייסדי תוכנית פכ"מ באוניברסיטה. מילא שורה של תפקידים בבנק ישראל ובמשך שש שנים כיהן בתפקיד ראש חטיבת המחקר של הבנק וחבר בוועדה המוניטרית.

ד"ר אורי שרון הוא סמנכ"ל מדע ומדיניות באגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה, חוקר משפט וסביבה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן ומרצה בתוכנית לרגולציה סביבתית של האוניברסיטה. תחומי מומחיותו כוללים ניתוח כלכלי של מדיניות סביבתית; פיתוח אמצעי מדיניות מבוססי שוק לקידום יעדים אקלימיים וסביבתיים; ובניית ממשל קהילתי ככלי להעצמה של אוכלוסיות מוחלשות בהתמודדות עם מפגעי אקלים וסביבה.

הילה שואף קולביץ היא חוקרת בפרויקט "ישראל 2050 – כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת" ובצוות "כלכלת בריאות" במכון הישראלי לדמוקרטיה. דוקטורנטית באוניברסיטת תל אביב ובוגרת תואר שני באוניברסיטת אוקספורד. עוסקת בכלכלת בריאות, היסטוריה כלכלית, כלכלת סביבה ואי־שוויון בחברה הישראלית.